עבודה מהבית מזמנת אתגר מורכב עד מאוד – היכולת לשלב בין דרישות החיים (הבית, המשפחה, הילדים, העצמי) לבין דרישות העבודה. ברוב המקרים כשהגבולות "מטשטשים" בין הבית לעבודה (כמו במקרה של עבודה מהבית) קשה מאוד לצלוח את המשימה ולא פעם שיקולי פרנסה עולים על שיקולי תחזוקת החיים והתוצאה – עגומה למדי. פחות זמן לבלות ולהיות עם המשפחה, אכילה חפוזה סביב שולחן העבודה, הזנחה בריאותית שלכם ולעיתים של בני המשפחה והזנחה חברתית.
כמי שעובדת מהבית כבר ארבע שנים ומתמודדת לא פעם עם מציאות לוחצת הדורשת תפוקה יום יומית אל מול צרכים משפחתיים אני מתחבטת בסוגייה – איך לעשות זאת נכון? איך להגשים את המטרה לשמה התחלתי מראש לעבוד מהבית – לאזן בין משפחה לפרנסה ולזכור שמעבר לכך המחויבויות – הדרך היחידה להבטיח תפוקה טובה היא לזכור גם את עצמי, לכבד את האנושיות שבי ולהאט את הקצב. לפניכם חמישה טיפים שימושיים שעוזרים לי ברמה היום יומית לשמור על האיזון בין הבית למשפחה.
הטיפ הראשון: הפרדת הרגלים
עבודה מהבית היא לא עבדות והיעד להספיק ולהביא תפוקות לא צריך לדחוק הצידה את הבריאות והרווחה הנפשית. לא פעם אני מוצאת את עצמי אוכלת בחיפזון כריך פשוט ליד השולחן, כמעט ולא שמה לב ללעיסה ורוצה שפעולה זו תסתיים רק כדי שאוכל להספיק יותר. כך גם נכון הדבר לגבי הקפה – שתיית הקפה תמיד מלווה למשהו, קידום של נושא תקוע, בדיקה של חדשות, או גלילה חסרת פשר באחת מהרשתות החברתיות… מבלי לשים לב אני חיה כמו מתה. אוכלת כדי לאכול, שותה כדי להתעורר. לא נהנית. ומדוע? האם הייתי מסכימה לקבל יחס כזה ממקום עבודה חיצוני או כעובדת שכירה? בוודאי שלא. ולכן הפתרון במקרה זה מתחיל מהפרדת הרגלים.
- אכילה ליד שולחן האוכל בצלחת (ורק מתוך הצלחת ולא בעמידה) לא רק שמדובר על הרגל שייסע מאוד בשמירה על המשקל אלא על הרגל שנותן כבוד למזון שאנחנו צורכים.
- חלוקת שעות העבודה ל -50 דקות עבודה ו 10 דקות הרפיה שכוללת בין היתר אכילה, שתיית מים, מתיחות, תרגילי עיניים ואפילו תרגילי פנים לשמירה על טונוס השריר.
- תנועה- לשמור על התנועה ולהתמתח מעט לעט בעיקר למתוח את אזור הצוואר ולגלות מודעות למנחים שמקצרים אותו ועלולים לעלות בכאבי גב וראש.
הטיפ השני: הצבת גבולות
כולנו רוצים להיות עובדים טובים ואנשי מקצוע מעולים וכחלק מהעניין אנחנו נוטים לטשטש את הגבולות בין הבית לסביבת העבודה. זו זולגת אל שעות הפנאי, לזמן שהילדים מביטים בעינינו ומבקשים שנהיה שם בשבילם ולא רק שנמלא את הצלחת עבורם ונפציר מהם לקחת עוד ביס אחד מהשניצל. החיים הפכו להיות שטף של משימות, חיוכים קטנים, לחץ מתח, להספיק, הפרנסה על כתפנו… וכך אבדה חירותנו. הזמן לימד אותי, שכל השיח הזה מתנהל אך ורק בראש שלי. אם הלקוח שלי שולח אלי מייל או הודעת ווטסאפ בשעה שאני לא יכולה לענות שום דבר לא יגרע מרמת המקצועיות שלי אם אשוב אליו בבוקר. לא פעם אני כותבת מיילים באמצע הלילה ומתזמנת אותם לשמונה בבוקר בדיוק מהסיבה הזאת – אני רוצה להרגיל אותו לשעות העבודה שלי ולהפוך את זה לדבר שבשגרה. כך גם הדבר נכון לגבי עבודה בימי שישי ובפרט בסופי שבוע. את הגבולות כל בעל עסק נדרש להציב ועליו לאכוף אותם. הצבת גבולות שומרת עליכם ועל המשפחה שלכם.
הטיפ השלישי: תזמון מנהלות.
צריכים לקבוע תור לבדיקות דם? בדיקות גנטיות? בדיקת ראייה? לשלם חשבונות? לחפש דירה חדשה? לבצע סקר שוק? הדברים הללו חשובים והם אלו שמקדמים את החיים. כשעבדתי כשכירה ניצלתי את ההפסקות שמגיעות לי כחוק כדי לקדם את הנושאים הנוגעים לבריאות שלי ושל סובבי, לשלם חשבונות ולטפל בכל עניין אחר שלא קשור לעבודה. בתור עצמאית אין לי הפסקות מוגדרות – הנזילות בשעות העבודה גורמת לי לזנוח את המנהלות החשובות ולכן אני מתזמנת לי חצי שעה בבוקר, או כל זמן אחר בו הריכוז שלי נמוך לטפל במה שחשוב גם אם לא דחוף. מדי בוקר אני רושמת לעצמי פתקית עם 3-4 משימות שחשוב לסיים היום ועומדת בכך. כי כשהדברים כתובים הם מחייבים. נסו את זה.
הטיפ הרביעי: לדעת להסתדר בבית
אני נשואה ואמא לילד ופעוטה, ועלי להכין ארוחות מדי ביום: בוקר, צוהריים, ערב, לדאוג לתוצרת טרייה, להשרות קטניות, להספיק לבשל, לנקות ולסדר וכל זה במעט הזמן שנותר לי לייצר. למדתי להתנהל נכון ולהכין ארוחות ב – 10 דקות. לבשל מראש ולהפשיר, להכין פירה, פסטה ואורז עם מים רותחים, להכין ביצים קשות מבעוד מועד, לחתוך סלטים מראש ולתבל קרוב לזמן האכילה ולהשרות קטניות לעת מצוא. בשיטה הזאת אני יכולה להבטיח את תזונת משפחתי באופן מיטבי ולהשאיר לי זמן לעבוד בשעות בהן המוח שלי פורה ביותר.
הטיפ החמישי והאחרון: לשמור על סביבת עבודה נאותה
שמתי לב שהחשק שלי לעבוד פוחת (וכך גם רמת הריכוז) כאשר הכיור מלא בכלים, הרצפה מטונפת משאריות ארוחה, הכביסה נערמת על הספה והצעצועים מפוזרים בכל עבר. כשאני יכולה אני מארגנת ומסדרת את הבית עוד בערב לפני ואז בבוקר כל שנותר לי הוא לבשל משהו מהיר ולהתחיל לעבוד כשאני רגועה ויודעת שבצוהריים ארוחה טובה וטרייה תחכה למשפחתי. אם אני לא מספיקה בערב אני אקדיש לכך זמן בבוקר – כי אני יודעת שכך אני מיישמת את סדרי העדיפויות שלי ושומרת על האיזון.
נוסף על כך, שמירה על סביבת עבודה נאותה כוללת זמן להתפתחות בתוך העסק ולכן אחת לשבוע אני מקדישה בין שעתיים לשלוש עבור העשרה, קריאה, כתיבה, למידה של קורס חדש (הנה אני כבר עורכת לשון ובקרוב מידענית ואנליסטית שיווקית) .
אם עוד לא יצא לנו להכיר ואם זאת הפעם הראשונה שלכם באתר אז נעים מאוד! שמי הילה צור שינזי ואני עורכת תוכן ולשון. אני עצמאית ועובדת מהבית כבר ארבע שנים. את הדברים הללו אני כותבת מדם ליבי כמי שנלחמת מדי יום בנטייה שלה להתמסר יתר על המידה לעבודה ולשכוח את החיים עצמם. בזכות הטיפים הללו אני מצליחה לנצח במערכה היום יומית הזאת (כן זו באמת מלחמה עם עצמי), לקדם נושאים חשובים ולהתפתח גם כבעלת מקצוע. החיים כעצמאית לימדו אותי שהחלטות טובות מתחילות בהאטת הקצב חרף הנטייה למלא את החללים שנוצרים בעבודות ומשימות. להאט את הקצב ולכבד את האנושיות שבתוכנו.
אם אהבתם ואתם מכירים עצמאים שצריכים חיזוק ועידוד, אשמח שתשתפו אותם במאמר
המשך יום נפלא!
הילה